חסידות על מלכים ב א:ח

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם בקידושין ע): הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ כוּ'. כִּי כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְרַצֶּה בְּחֶלְקוֹ, בְּמָמוֹנוֹ, בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו, וּבוֹחֵר בַּמֶּה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵינָהּ הֲגוּנָה לוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, בְּחִינַת שְׂעָרוֹת כַּנַּ"ל, עַל כֵּן אֵלִיָּהוּ מְמֻנֶּה עַל זֶה לְעָנְשׁוֹ, כִּי הוּא בַּעַל שֵׂעָר (מלכים־ב א), שֶׁמְּמֻנֶּה עַל־זֶה, עַל בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין.